מספר התלמידים המתמודדים עם קשיי למידה וקשב כבר בגן הילדים ובביה"ס היסודי עולה באופן עקבי לאורך השנים בארץ ובעולם. חלק מאותם תלמידים מאובחנים בהמשך עם לקויות למידה והפרעות קשב.
כיום ידוע, כי ככל שהאיתור והטיפול נעשים בגיל צעיר יותר, כך יש סיכוי למנוע התפתחות של גורמי סיכון כגון הפרעות פסיכיאטריות (דיכאון, חרדה), בעיות חברתיות (בריונות, דחייה חברתית, בדידות), קושי בפיתוח תחושת שייכות לביה"ס וקושי בפיתוח דימוי עצמי חיובי כתלמידים.
קיימת חשיבות רבה להיוועצות עם אנשי מקצוע שונים - בהתאם לקשיים שאותרו (מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, רופאים מומחים בתחומי הדעת השונים וכו').
טיפול והתערבות יעילים בגיל צעיר ישפיעו ויקדמו גורמי חוסן ברמות השונות:
-
רמת הפרט (מודעות עצמית, תפקודים ניהוליים הכוללים תכנון, ארגון, תקשורת בינאישית יעילה וויסות רגשי).
-
הרמה המשפחתית (תמיכה מצד ההורים וחיזוק הקשר הורה-ילד).
-
רמת ביה"ס (קשר טוב עם המורים, תחושת שייכות לביה"ס, סביבה לימודית מותאמת).
כאשר תנאים אלו מתקיימים, התלמידים זוכים לסביבה לימודית ומשפחתית מוגנת ובטוחה המאפשרת להם להגיע להישגים לימודיים טובים, להשתלב חברתית ולפתח תחושת מסוגלות אישית כתלמידים.