top of page

כחלק מאבחון לקויות למידה ו/או קשב וריכוז יש צורך לוודא כי האבחנה איננה מוסברת טוב יותר על ידי קושי או בעיה אחרת שאיננה מיוחסת ללקויות אלו. בסעיף זה קיימת התייחסות לאותם ליקויים, הפרעות או קשיים אשר חשוב לוודא שאינם מסבירים את לקות הלמידה ו/או הקשב טוב יותר.

אבחנה מבדלת עבור לקות למידה ספציפית

  1. לקות למידה ספציפית משפיעה על הלמידה בילדים שללא לקות זו מגלים רמות נורמאליות של תפקוד אינטלקטואלי שמוערך על פי רוב באמצעות מבחני אי קיו של 70 או יותר. כאשר + - 5 נקודות (סטיית תקן). על כן חשוב לוודא כי הקשיים בלמידה אינם מוסברים טוב יתר עקב קושי או לקות אינטלקטואלית או מאיחור התפתחותי כללי של הילד.

  2. יש צורך לוודא שלקות הלמידה איננה מוסברת או נובעת מלקות חושית כמו לקות ראייה , שמיעה, או לקות מוטורית.

  3. חשוב לוודא כי הקושי הלימודי לא מוסבר על ידי משתנה סביבתי שמשפיע על התפקוד האקדמי של הילד כמו קושי  או  חוסר כלכלי או סביבתי, חסך לימודי מהסביבה, חוסר בהוראה מתאימה וראויה, למידה בשפה שאיננה שפת אם, או היעדרות כרונית ממסגרת לימודית.

  4. יש להבדיל לקות למידה ספציפית מלקות קשב וריכוז מאחר ולקות הקשב והריכוז יכולה להשפיע על ביצוע המיומנויות הלימודיות וההישגים גם כשאין לקות למידה ספציפית. במקרים אילו כאשר הילד מקבל טיפול המאפשר קשב וריכוז התפקוד הלימודי של הילד ישתפר ויתאים ליכולותיו.

  5. חשוב לוודא כי לקות הלמידה איננה מיוחסת ללקות ניירולוגית כמו שבץ ילדים, אפילפסיה או כל בעיה נירולוגית אחרת שעשויה להשפיע על התפקוד הלימודי של הילד.
     

אבחנה מבדלת עבור לקות קשב וריכוז

  1. ילדים עם לקות מרדנית מתנגדת עשויים לסרב לבצע משימות בית ספריות משום שהם מתנגדים לעמוד בדרישות של אחרים. תסמינים אילו של התנגדות, שליליות ועויינות צריכים להיות מובחנים מדחיית משימות ודרישות בית ספריות נוספות עקב קושי לשמור על מאמץ מחשבתי, שכחה, חוסר ארגון או אימפולסיביות של ילדים עם לקות קשב וריכוז. יחד עם זאת חשוב להיות מודעים לכך שישנם ילדים אשר סובלים מלקות קשב וריכוז ומפתחים בנוסף גם התנהגות מרדנית ומתנגדת כלקות נוספת.

  2. אחד מהאפיונים של חלק מהילדים הסובלים מלקות קשב וריכוז היא התנהגותם האימפולסיבית. יחד עם זאת יש להבחין בין אימפולסיביות זו לבין האימפולסיביות המאפיינת ילדים הסובלים מהפרעת כעס מתפרץ (לסירוגין). הפרעת כעס מתפרץ כוללת אפיזודות חוזרות של התנהגות אימפולסיבית ותוקפנית וכוללת גם התנהגות אלימה שבאה לידי ביטוי באלימות מילולית והתפרצויות זעם בהם האדם מגיב ללא פרופורציה למצב. עיקר ההבדל הוא בתוקפנות החמורה כלפי אחרים שמאפיינת את אילו הסובלים מהפרעת כעס ואיננה מאפיינת ילדים עם לקות קשב וריכוז. בנוסף, אילו שסובלים מהפרעת כעס מתפרץ אינם חווים קשיי ריכוז ואין להם בעיה של קשב מתמשך. בנוסף זו הפרעה די נדירה בשנות הילדות.

  3. הפעילות המוטורית הגדלה שמאפיינת רבים מהילדים עם ADHD חייבת להיות מובחנת מהתנהגות מוטורית חזרתית אשר מאפיינת לקות של תנועה סטריאוטיפית ומקרים של הפרעות על הרצף האוטיסטי. בלקות תנועה סטריאוטיפית  ההתנהגות המוטורית היא בדרך כלל מקובעת וחזרתית כמו למשל נדנוד גוף או הכאה עצמית.  לעומת זאת חוסר המנוחה ותנועות העצבניות (fidgetiness ( אשר נצפים בילדים עם ADHD לרוב אינן תנועות חזרתיות. בהפרעת טוראט כשמדובר בטיקים שונים ותכופים זה עשוי להיות מובחן בטעות כעצבנות כללית של ADHD. במקרה זה התבוננות מתמשכת יותר (תצפיות) נדרשת כדי להפריד בין ההתנהגויות. כדי להבדיל ביניהן.

  4. לקות קשר וריכוז ולקות על הרצף האוטיסטי מציגים חוסר תשומת לב, קושי או חוסר תפקוד חברתי וקושי בניהול התנהגות. הקושי החברתי ודחיית קבוצת השווים בילדים עם ADHD חייב להיות מובחן ומובדל מהתנתקות חברתית, בידוד, ואדישות או חוסר יכולת לקרוא (להבין) מסרים תקשורתיים בהבעות פנים או שפת גוף המאפיינים ילדים על הרצף האוטיסטי. חוסר  ילדים הסובלים מכל אחת מהלקויות עשויים להראות התפרצויות כעס אבל הסיבה להתפרצות תהיה שונה ולכן יש צורך בפסיכולוג אשר מתמחה בתחומים אילו על מנת להגיע לאבחנה הנכונה.

  5. ילדים עם לקות קשב מראים סימפטומים אשר משותפים לילדים עם הפרעות חרדה כמו חוסר ריכוז או התנהגות חסרת מנוחה אך הסיבות להתנהגות זו הן שונות. ילדים עם הפרעות קשב מתקשים להתרכז או חסרי תשומת לב בגלל המשיכה שלהם לגירויים חיצוניים, לפעילויות חדשות, ועיסוק יתר (preoccupation) בפעילויות מהנות. ילדים הסובלים מחרדות מגלים חוסר קשב עקב דאגות והרהורים שמטרידים ומעסיקים אותם. בשניהם נראה התנהגות חסרת מנוחה אבל אצל ילדי ה ADHD התנהגות זו לא תהיה קשורה במחשבות דאגניות.

  6. גם ילדים הסובלים ממצב רוח דכאוני עשויים להראות חוסר יכולת להתרכז אך חוסר ריכוז זה יתרחש רק במהלך אפיזודה דיכאונית. ילדים עם הפרעת קוטביות עשויים לחוות קשיי ריכוז, עלייה באימפולסיביות , עלייה באקטיביות (פעלתנות יתר), אבל מדובר התנהגויות חולפות אשר מתקיימות במשך מספר ימים כל פעם העלייה באימפולסיביות והפעלתנות מאופיינת יותר כאשר היחיד נמצא באפיזודה מאנית של מצב רוח מאוד מרוממם. ילדים עם ADHD יחוו שינוי משמעותי במצב הרוח כמה פעמים ביום בעוד שילדים עם הפרעה דו קוטבית בשלב המאני צריכים להיות לפחות 4 ימים ברצף. בכל מקרה מדובר בהפרעה שרק באופן נדיר מתקיימת אצל ילדים לפני גיל ההתבגרות. (DSM-5, 2013)

bottom of page