לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, הינן הפרעות הטרוגניות הכוללות בתוכן מרכיבים שונים. הניראות והסימפטומים  של הפרעות אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים בסוג ההפרעה, היקפה וכן קיימת השפעה רבה של מבנה האישיות, סגנון ההתמודדות של האדם, הסביבה אליה הוא משתייך ועוצמת הקשרים שיש לו עם הדמויות השונות בסביבתו.

קיימים טיפולים רבים ומגוונים הנותנים מענה הן ללקויות למידה והן להפרעות קשב וריכוז. חשוב לציין כי קיימת חשיבות להתאים לכל ילד, על סמך אבחנה ברורה, את הטיפול המתאים לו. קיימת חשיבות להתנסות בטיפולים שונים במטרה להתאים בסופו של דבר את הטיפול המדוייק המתאים לכל ילד.

​

הפרעות קשב וריכוז
 

• טיפולים תרופתיים שונים הנותנים מענה לוויסות הסימפטומים הקשורים לטווח הריכוז, יעילות הקשב, רמת המוסחות מגירויים פנימיים וחיצוניים. יש להיוועץ ברופא המומחה בתחום הפרעת קשב, לרב פסיכיאטר או נוירולוג ילדים, לבדיקת הצורך בטיפול תרופתי, בחירת התכשיר המתאים והמינון הנכון. 
  יש לבצע מעקב רפואי מסודר אחר יעילות הטיפול התרופתי ומידת התאמות לצרכי הילד המשתנים עם הגיל. בבחירת התרופה המתאימה יש לקחת בחשבון קיומן של בעיות נילוות (קו-מורבידיות) כגון חרדה, דיכאון, בעיות התנהגות וכיו"ב. 

• התערבות בתחום הרגשי – קושי בוויסות ההתנהגות, קושי בעיכוב תגובה, אימפולסיביות, קושי בהפעלת בקרה וכו', משפיע על תחומים רבים בחייו של הילד, לרבות התחום הרגשי והחברתי. קשיים אלה גורמים לעיתים קרובות לתסכול, עצב, ירידה במצב הרוח ולעיתים אף לדיכאון. טיפול פסיכולוגי פרטני/קבוצות תמיכה, יכול לעזור לילדים ללמוד ולהתמודד בצורה יעילה עם מצבים מתסכלים בחיי היומיום.

• הדרכה/קבוצות תמיכה להורים – במסגרות אלו ההורים רוכשים ידע אודות הפרעת קשב ולומדים כלים ומיומנויות שונות שיכולים לסייע לילדיהם לתפקד היטב, למרות הפרעת הקשב.

• היגיינת שינה – לעיתים הפרעת קשב מאובחנת בטעות כאשר בפועל מדובר בהפרעת שינה. במידה וילדיכם אינם ישנים מספיק שעות או מתלוננים על איכות שינה ירוד, חשוב להתייעץ עם מומחה שינה, לערוך בדיקות שינה ובהתאם לצורך לטפל בבעיית השינה.

• בדיקות ראייה ושמיעה – לעיתים בעיית קשב מאובחנת בטעות כאשר למעשה מדובר בבעיית ראיה ו/או שמיעה. לכן מומלץ לערוך בדיקות ראיה ושמיעה.

• טיפול התנהגותי/אימון – ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעות ריכוז וקשב סובלים לעיתים קרובות מקשיים בארגון, בתכנון הזמן, התארגנות ומתקשים לעבוד בצורה מהירה ומדויקת. הדרכת ההורים במתן חיזוקים יעיל (בעיקר בגיל הצעיר) ו/או אימון בו הילד לומד להבין וליישם אסטרטגיות ארגון שונות (בעיקר בגיל ההתבגרות), יכולים לעזור ולייעל ההתנהלות בשגרת יומו של הילד.

• רפואה אלטרנטיבית (טיפולים הומאופתים, דיקורים, מסאז'ים, תמציות צמחים וכו') – יש לקחת בחשבון כי לרב טיפולים אלו לא נחקרו ולכן לפני קבלת ההחלטה בדבר טיפול זה או אחר, יש לברר האם נערכו מחקרים, להתייעץ עם רופא הילדים ולבחון היטב מהן העדויות ליעילות הטיפול ומהם הסיכונים הכרוכים בו.
   

לקויות למידה
 

• אבחונים (דידקטי, פסיכודידקטי). לקריאה נוספת אודות סוגי אבחונים לחצו כאן.

• התערבויות בתחום הלמידה (יכולות להינתן באופן פרטני או בקבוצות למידה קטנות) – מתן הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה להתמודדות עם הקשיים האקדמיים שאובחנו (קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, ארגון מידע מילולי, זיכרון, הפנמה ושליטה בחוקים מתמטיים, ביצוע חישובים חשבוניים, מיומנויות קצב עיבוד מידע וכו').

• קלינאית תקשורת לטיפול בתחום השפה, היגוי, הבעה, ניסוח, שיום, שטף מילולי.

• מרפאה בעיסוק לטיפול והתערבות בתחום המוטוריקה הגסה/עדינה, התמצאות במרחב, בטחון בפעילויות במרחב, יעילות הכתב והכתיבה.

• התאמות בדרכי היבחנות. לקריאה נוספת אודות התאמות לחצו כאן. 

• התערבויות בתחום הרגשי.

גם בטיפול ובהתערבות בתחום לקויות הלמידה קיימת חשיבות לבדוק תחום התזונה, השינה, הראייה והשמיעה.