top of page

רצוי לומר

"בוא נלך למקום שקט יותר כדי לטפל בבעיה."

"נראה לי שאת ממש כועסת עכשיו וזה בסדר, אבל אני דורשת שתשתמשי בקול רגוע ותדברי אלי בנימוס"

"אתה נראה עצבני. איך אני יכולה לעזור לך?"

"בבקשה תסביר לי במילים מה קרה שהביא לכך שאתה מרגיש מתוסכל עכשיו."

"אני רואה שקשה לך עכשיו. נפתור את זה מאוחר יותר. בוא נשתה כוס מים."

"ההתנהגות הזו אינה מקובלת עלינו אבל אני פה אתך. בואי אלי ונראה איך פותרים את הבעיה."

"אנחנו נפתור את זה. אני מסוגל להתמודד עם זה ועם הקשיים שלך אבל לא מוכן לקבל התנהגות שכזו."

"זה יכול להיות מאוד מתסכל, בואי  נתמקד בלפתור את הבעיה ביחד."

"אני רואה שאת כועסת עכשיו. קחי לך כמה דקות ואני אשמח לעזור לך כשתרגעי קצת."

"בואי ננסה לחשוב יחד איזה חוג מתאים לך וניקח בחשבון את ההוצאות שכרוכות בכך"

"בוא ננסה להבין יחד מדוע אתה לא רוצה לצאת לטיול, האם אתה חושש מהלינה מחוץ לבית? אילו מהחברים שלך יוצאים? האם תוכל להיות איתם?.."

עדיף לא לומר

"תפסיק! כולם מסתכלים!"

"למה את צועקת?"

"תפסיק לבכות/לצעוק!"



 

"אם לא תפסיק לצעוק אני אקח לך את הסמארטפון!"

"לכי לחדר שלך!"

"אתה בלתי אפשרי!"

"תירגעי כבר!"

"אין סיכוי שאת נרשמת לחוג הזה"

"למה שכולם יצאו לטיול השנתי ואתה לא? בטח שתצא"

 ״מתכוננים לחופשה״

עקרונות מנחים לשיח בין הורים לילדים עם הפרעות קשב לקראת היציאה לחופשה

(מתוך אתר אגף לקויות למידה והפרעות קשב, משרד החינוך)

bottom of page