לקויות למידה

המונח לקויות למידה מתייחס למגוון של קשיים והפרעות ברכישת יכולת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות. הסובלים מלקויות למידה לרוב בעלי יכולת קוגניטיבית ואינטלקטואלית תקינה או אף גבוהה מהממוצע, אולם קיים פער משמעותי בין היכולות בפועל לבין יכולת השימוש בהן בבית הספר ובחיי היומיום.

ההנחה הרווחת היא כי קשיים ופערים אלו קשורים לתפקוד מערכת העצבים המרכזית וההתמודדות עם הלקות מלווה רת לאורך מעגל החיים. עם זאת, רמת התפקוד, מאפייניה של הבעיה ומידת הקושי עשויים להשתנות בהתאם לאופן הטיפול וההתמודדות.

ההערכה היא שכ-15%-5% מהתלמידים בגילאי בית הספר בארץ ובעולם מתמודדים עם לקויות למידה ומספר המאובחנים הולך ועולה עם השנים בקצב מהיר. האבחנה של לקות הלמידה נעשית דרך ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM, ולפיו 4 קריטריונים צריכים להתקיים על מנת להצביע על קיומה של לקות למידה:

1. קשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות הבאים לידי ביטוי בלפחות אחד מבין הקשיים הבאים במשך 6 חודשים לפחות, למרות מתן התערבות ממוקדת לבעיה: חוסר דיוק, איטיות ומאמץ רב בקריאה, קושי בהבנת הנקרא, קושי באיות, קושי בהבעה בכתב, קושי בהבנת סיבתיות.

2. קשיי הלמידה והשימוש במיומנויות אקדמיות נמצאים באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה יחסית לשכבת הגיל והדבר מפריע באופן משמעותי לתפקוד הלימודי והיומיומי.

3. על אף הופעת הקשיים בגיל מוקדם, מלוא היקפם בא לידי ביטוי רק במפגש עם הדרישה למיומנויות המושפעות מהקושי ודרישה זו עולה על היכולות של הפרט.

4. הקשיים אינם יכולים להיות מוסברים על ידיידי לקות אינטלקטואלית, לקות מנטלית או נוירולוגית אחרת, לקות ויזואלית או שמיעתית, היעדרות הוראה או הוראה לא מתאימה.

ארבעת הקריטריונים של האבחון ניתנים על בסיס היסטוריית הפרט (התפתחותית,רפואית, משפחתית וחינוכית), דיווחי בית הספר והערכות פסיכו-חינוכיות. 

 

 

בנוסף, לפי ה-DSM מעבר למתן הגדרה כללית של לקות למידה, ניתן להגדיר באופן ממוקד את הפרעת הלמידה הספציפית לו בהתאם למאפיינים הבאים:

 

הפרעת למידה ספיציפית עם ליקוי בקריאה:

• דיוק בקריאת מילים

• קצב הקריאה ושטף הקריאה

• הבנת הנקרא

​

הפרעת למידה ספציפית עם ליקוי בהבעה בכתב:

• דיוק באיות

• דיוק בדקדוק ובפיסוק

• בהירות המבע בכתב וארגונו

​

הפרעת למידה ספציפית עם ליקוי במתמטיקה:

• מושג המספר

• זכירה של עובדות חשבוניות

• דיוק בחישוב או שטף החישוב

• דיוק בהסקה חשבונית

 

לאחר נתינת האבחנה יש להיות ערים לשוני בחומרת הלקות. מרכיב חומרת הלקות מתייחס למידת התמיכה החינוכית ו/או הטיפולית הנדרשת לפרט, על מנת שיוכל ללמוד ולתפקד כבני גילו. נבחין בין:

• רמה 1 Mild- הפרט יכול לתפקד ולפצות על הקשיים בעזרת ההתאמות והתמיכה שמקבל, בעיקר בתקופת הלימודים בבית הספר.

• רמה 2 Moderate-קשיים בולטים במיומנויות למידה בתחום אחד או שניים, כך שהפרט עשוי שלא להגיע לתפקוד מיומן ללא הוראה מתקנת מקצועית ואינטנסיבית, במשך שנות הלימודים בביה"ס.

• רמה 3 Serve- לפרט קשיים חמורים במיומנויות הלמידה והם משפיעים על מספר תחומי למידה בעוצמה הגורמת לכך שיש סבירות נמוכה שהפרט ילמד את המיומנויות ללא הוראה יחידנית, מתמשכת ואינטנסיבית, ברוב שנות ביה"ס.

​

 

תהליך אבחון וטיפול נכון הינו קריטי ועשוי להוות שינוי משמעותי במסלול החיים ולקדם את בני הנוער להתפתחות מוצלחת הן מבחינה לימודית-תעסוקתית והן מבחינה רגשית. לקות הלמידה אינה משפיעה רק על תחום הלמידה אלא גם על ההתפתחות והתפקוד בתחומי חיים רבים ונוספים. כיום ידוע שהסובלים מלקויות למידה נמצאים ברמת סיכון גבוהה למגוון בעיות פסיכו-סוציאליות הכוללות דיכאון, חרדה, בעיות התנהגות קשות, הפרעת קשב וריכוז, התמכרויות, נשירה מבית הספר וסיכון לאובדנות. מכאן שערנות לקשיים, איתור ואבחון מוקדם הכרחיים להתפתחות מיטבית של הילד בהיבטים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים.

הספרות המחקרית והידע הקליני-חינוכי שנצבר מצביע על מספר גורמים המהווים גורמי הגנה המעלים את הסיכוי של הנער/ה בעל לקות הלמידה, להתפתח היטב ולמצוא את מקומו בחברה כבוגר מצליח. גורמים אלו כוללים תמיכה מהמשפחה, תמיכה מבית הספר, קשר בטוח עם המורים ומערך עמדות והתנהגויות אישיות הכולל מודעות עצמית, התמדה, יכולת להציב מטרות ויכולת לחפש באופן פעיל אחר תמיכה.